כולנו יודעים שפעילות גופנית עוזרת לפתח את מערכת השרירים והשלד, יציבה נכונה ומפחיתה פציעות גופניות דרך פיתוח קוארדינציה. בנוסף לכך, מחקרים רבים הוכיחו השפעה חיובית של פעילות גופנית על מערכת החיסון: ילדים העוסקים בספורט חולים פחות במחלות זיהומיות, במחלות בדרכי הנשימה ובמערכת העיכול ומפתחים פחות תופעות אלרגיות.
פעילות גופנית משפרת ומייצבת את מערכת העצבים. כתוצאה מכך לילדים העוסקים בספורט פוחת .הסיכון לפתח הפרעות קשב וריכוז, לסבול מחרדות, דיכאון או לפתח הפרעת התנהגות.
​
לצד האלמנטים הפיזיולוגיים, קיים הצד המנטאלי שגם הוא נבנה בעקבות העיסוק בריצה.
העניין הוא שתהליך ההסתגלות לריצה הוא תהליך ממושך שדורש התאמה והדרגתיות. ברגע שהגוף והנפש מתחילים להסתכל לריצה, הרי שהריצה הופכת להיות פעולה המלווה באושר וגורמת לאושר, פעולה עם מרכיב מדיטציה שמקנה תחושת חופש. אחת העצות הטובות ביותר (אחת מיני רבות כמובן) היא קודם כל לרוץ בשביל ההנאה.
​
בנוסף, פעילות גופנית נמצאה קשורה להשפעות חיוביות במישורים הפסיכולוגיים והחברתיים בקרב צעירים, וכן להפחתת הישנותם של סימפטומים אופייניים לחרדה ולדיכאון. באופן דומה, ביצוע פעילות גופנית יכולה לסייע בפיתוח מיומנויות חברתיות, ע"י פיתוח יכולות של ביטוי עצמי, בניית הביטחון העצמי, היכרויות חברתיות ואינטגרציה. אולי כפועל יוצא של כל ההשפעות החיוביות האלה, נמצא כי ילדים ונוער הפעילים גופנית צורכים פחות מוצרי טבק, אלכוהול וסמים וכן בעלי סיכוי גבוה יותר להצלחה בלימודים.