Cardiac Drift

היא תופעה פיזיולוגית המתרחשת במהלך פעילות גופנית ממושכת בעצימות קבועה.

היא מאופיינת בעלייה הדרגתית של הדופק למרות עצימות אימון קבועה (כלומר, שמירה על אותו קצב או הספק). תופעה זו של עליה בדופק מלווה בירידה מקבילה בנפח הפעימה (כמות הדם המוזרמת מהלב לשרירים בכל פעימה). במצב זה הגוף מפצה על הירידה בנפח הפעימה על ידי הגברת קצב הלב כדי לשמור על תפוקת לב קבועה (הכמות הכוללת של דם שהלב מזריק בדקה) ולהבטיח שהשרירים יקבלו את החמצן והחומרים המזינים הדרושים.

מה הם הגורמים לתופעה זו ?

לרוב בעיקר על ידי שלושה גורמים המחוברים זה לזה:

1. עלייה בטמפרטורת הגוף המרכזית: בזמן פעילות גופנית, הגוף מייצר חום. כדי להתקרר, הוא מנתב את זרימת הדם אל פני העור, מה שמוביל לעלייה בזרימת הדם בעור ובהזעה. זהו תהליך חיוני לוויסות חום, אך הוא מפחית את כמות הדם החוזרת ללב, מה שבתורו מוריד את נפח הפעימה. כדי לפצות ולשמור על אספקת חמצן קבועה לשרירים, קצב הלב עולה.

2. התייבשות: הזעה מובילה לאיבוד נוזלים ולירידה בנפח הפלזמה בדם. הדבר הופך את הדם לסמיך יותר וקשה יותר להזרמה, ומפחית עוד יותר את החזר הוורידי (דם הזורם בחזרה ללב). הלב צריך לפעום מהר יותר כדי להזרים את נפח הדם המופחת הזה, מה שתורם לעלייה בקצב הלב.

3. התעייפות שרירית : הגורם השלישי יהיה עייפות השריר. עם הזמן ותוך כדי הפעילות השריר מתעייף ונדרש מאמץ גבוה יותר כדי לשמור על התפוקה.

   
   
   
   
   
   
   

   

איך  נדע למדוד ולזהות את התופעה :

לרוב נוכל למדוד באמצעות שימוש במד דופק ומכשיר המודד קצב או הספק (למשל, שעון GPS או מד הספק לאופניים). המפתח הוא לחפש את הנקודה בה מתרחשת עלייה בדופק הלב במהלך האימון, בזמן שאתם שומרים על קצב או הספק קבועים.

דרך נפוצה לכמת את זה היא באמצעות "ניתוק אירובי", המשווה את היחס בין הקצב לדופק במחצית הראשונה של האימון למחצית השנייה. אחוז ניתוק גבוה יותר מצביע גם כן על התופעה.

לדוגמה, אם אתם שומרים על קצב קבוע בריצה של 60 דקות, אך הדופק הממוצע שלכם גבוה ב-5% ב-30 הדקות האחרונות מאשר ב-30 הדקות הראשונות, יש לכם סחיפת לב של 5%.

מזעור וניהול התופעה:

אף שלא ניתן למנוע לחלוטין, במהלך פעילות גופנית ממושכת, אפשר לנקוט בצעדים כדי למזער את השפעתה ולהתאמן בצורה יעילה יותר:

• שמירה על שתייה: זהו הגורם החשוב ביותר. שתו מים או נוזלים עשירים באלקטרוליטים לפני ובמהלך האימון, במיוחד בתנאים חמים.

• הסתגלות לחום: אימון בסביבות חמות יותר עוזר לגוף להסתגל ולהיות יעיל יותר בוויסות טמפרטורה, מה שיכול להפחית את חומרת סחיפת הלב.

• התאמת האימון שלכם: במקום תמיד לשאוף לאימון ארוך בעצימות קבועה, שקלו לחלק אותו למקטעים (אינטרוולים) עם תקופות מנוחה קצרות. זה יכול לעזור למנוע מהדופק שלכם לעלות גבוה מדי ועשוי לספק גירוי אימון טוב יותר.

• בניית הבסיס האירובי שלכם: מערכת לב וכלי דם בריאה וחזקה עמידה יותר בפני השפעות עליה בדופק . אימונים אירוביים עקביים (המכונים לעיתים קרובות אימון אזור 2) יכולים לשפר את יכולת הגוף שלכם לשמור על דופק קבוע בעצימות נתונה במשך תקופה ארוכה יותר.

חשוב לזכור כי תופעה זו של עליה בדופק ביחס לשמירה על קצב / הספק היא תגובה פיזיולוגית טבעית. ההכרה בה יכולה לעזור לכם להקשיב לגופכם ולהתאים את האימון שלכם כדי להבטיח שאתם עובדים בחוכמה, לא רק קשה.